כמה ג'יגה אני צריך? כמה מקום תופס סרט? כמה שוקל סרט HD? נתונים שיעזרו לכם לבחור דיסק קשיח חיצוני

העזרו בנתונים להלן כדי לחשב בדיוק כמה ג'יגה אתם צריכים.

כדי להבין כמה שטח דיסק יידרש לנו לשמירת קבצים ממצלמת הוידיאו שלנו, עלינו לבדוק את הפורמט של הקבצים שמיועדים להשמר על הדיסק.

קל מאד לבדוק את מאפייני הקובץ באמצעות תוכנת חינם כמו Gspot, שבלחיצת כפתור אחת תציג את כל המאפיינים של קובץ הוידיאו, כולל הפורמט, יחס הדחיסה ופרטים רבים נוספים. אחרי שבדקתם באיזה פורמט קבצי הוידיאו שאתם מתכוונים לשמור על הדיסק יהיה קל מאד לדעת כמה ג'יגה אתם צריכים, כמה מקום בדיוק תופס הסרט וכמובן כמה אמור לשקול הקובץ.

בגלל שאנחנו מתמקדים בבנית מחשבי ארט מקצועיים, מטבע הדברים פונים אלינו לקוחות רבים בשאלות בסגנון: "כמה ג'יגה אני צריך? כמה מקום תופס סרט? ואם אני אצלם את המופע ב4k?"..

נשתדל לעשות סדר קטן ולעזור בהבנת הנושא. נשתדל לפשט את הענין כמה שאפשר אבל בכל זאת מומלץ לכל צלם ועורך וידאו להבין לפחות את המושגים הבסיסיים כדי לגשת לפרויקטים עתידיים בצורה נכונה.

Frame size

כמות הפיקסלים הקיימת בכל מסגרת. כמובן שיש את יחסי המסגרת הנפוצים אבל תמיד מכפלת הגובה והרוחב תניב את כמות הפיקסלים שיש במסגרת נתונה. יותר פיקסלים = יותר משקל..

Frame rate

כמה FPS נצלם לשניה (Frame per second)? האם אנחנו מתכננים לעשות slow motion איפשהו? האם יש נורות לדים שמרצדות בגלל תדר שונה מהמקובל? האם מיועד לשידור במערכת אחרת? חלק מהנושאים פחות רלונטיים בעידן 2021 אבל גם כאן ככל שמספר המסגרות לשניה יהיה גדול יותר, נדרש לאמצעי איחסון מהירים וגדולים יותר גם במצלמה וגם בעמדת העריכה.

Bitrate

קצת מורכב אבל בהכללה, המונח מתייחס לקצב הזרמת הנתונים לשניה. כמובן שביטרייט גבוה ייתן עומק צבע גדול יותר ואיכות מיטבית בהתחשב במגבלות החומרה (למשל, אין טעם לקבוע ביטרייט מאד גדול במצלמה כשהאופטיקה נחותה ובכלל לא מבחינה בין הצבעים).

גם אחרי שהבנו את המונחים הבסיסיים האלו, עדיין צריך להתחשב במקודד בו משתמשת המצלמה ובמעטפת הקובץ. המקודד מאפשר דחיסת קובץ משמעותית בלי הפסד דרמטי בפרטים המרכיבים את הפריים ואת הקליפ הכללי. במצלמות קולנוע או בשימוש במקליטים חיצוניים כמו Atmos, ניתן לצלם בפורמט RAW ללא דחיסה.

פורמט הקידוד הנפוץ בשנים האחרונות הוא h.264 ולאחרונה ניתן להתקל גם בh.265 כשהם עטופים בשלל פורמטים כמו mp4 ו MOV.

הבטחנו קצר ופשוט אז נשאר כאן בינתיים.

אז.. כמה מקום ישקול קובץ וידאו? ממש תלוי ברזולוציה, כמות הפריימים לשניה, הביטרייט הנבחר, המקודד, המעטפת ואפילו התוכן המצולם. ננסה להביא כמה דוגמאות כדי לתת כיוון התחלתי.

קובץ וידיאו mp4 ברזולציית FHD ו- 25 FPS עם ביטרייט של 16Mbs ישקול 8GB לשעה.

קובץ וידאו mp4 ברזולציית FHD ו- 50 FPS עם ביטרייט של 28Mbs ישקול 14GB לשעה.

אם עוברים למקודדים איכותיים יותר נקבל קבצים "כבדים" ואיכותיים יותר. לדוגמה, במצלמות סוני הנפוצות כמו a7s iii, משתמשים במקודד AVCHD קניני.

קובץ וידיאו AVCHD ברזולציית FHD ו100 FPS עם ביטרייט של 100Mbs ישקול למעלה מ- 50GB לשעה.

קובץ וידיאו XAVC ברזולציית 4K ו- 25 FPS עם ביטרייט של 60Mbs ישקול קרוב ל- 32GB לשעה.

קבצי RAW של מצלמות קולנוע דוגמת Blackmagic ברזולציית 4K עם דגימת 4:4:4 יכולים לטפס למשקלים מפלצתיים של 1.5TB לשעה. מובן שהמצלמות האלו לא מיועדות, על פי רוב, לצילום רציף אבל בכל מקרה המחשב יידרש למהירות גבוהה מאד בכל שלב: כונני nvme מהירים, זכרון ומעבד עדכניים ומותאמים וכרטיסי מסך אשר יוכלו לטפל בColor grading בזמן אמת.

גם עבודה מול פורמטים יותר מקובלים תדרש לכל זה במיוחד בתרחישים נפוצים בהם עובדים בריבוי מצלמות (Multicam) או כשאמורים לעבוד על מספר פרויקטים במקביל תוך המתנה לאישור הלקוח וסבבי תיקונים.

חלק מה"בעיות" אשר משקל הקבצים יוצר, יכולות להפתר על ידי יצירת קבצי פרוקסי במצלמה או בשלב העריכה אבל רוב האנשים יעדיפו עבודה מהירה מול קבצי מקור ועריכה מדויקת ללא עכבת, גם כשיש שכבות תיקוני צבע או שילובי גרפיקה מונפשת בזמן אמת.

נשמח לשמוע מכם ולאפיין יחד אתכם את השימוש הנוכחי והעתידי במערכת העריכה וכך נוכל להתאים בצורה אופטימלית את המחשב שילווה אתכם, לפחות עד שייצא פורמט תובעני יותר...